החלטה בתיק בש"א 4575/07

לפניי בקשת המבקשים להורות למשיבים לשלם תשלום תכוף, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק") ותקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט-1989 (להלן: "התקנות"), לתקופה שמיום 1.1.2007 ועד ליום 31.12.2007.

פרטי הבקשה

1.         המבקשים הם הוריו של סוריל נפתלייב, יליד 1988, אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 27.5.05 בעת שחצה את הכביש כהולך רגל ורכב חולף פגע בו (להלן: "סוריל"). הרכב היה נהוג על ידי המשיב 1, והשימוש ברכב היה מבוטח על ידי המשיבה 2.

2.         מהבקשה ומהמסמכים הרפואיים שצורפו לה עולה, כי סוריל סבל מחבלת ראש קשה עם דימומים ואיבד את הכרתו. כן סבל מפגיעות בעיניים, שברים, קשיי נשימה ועוד. סוריל אושפז בבית החולים "שניידר" בפתח תקווה, הוזן באמצעות זונדה, קיבל מספר מנות דם וחובר למכונת הנשמה. ביום 21.6.05, כשהוא עדיין במצב וגטטיבי הועבר סוריל לבית החולים "לוינשטיין" לשיקום ואושפז שם במחלקה לטיפול נמרץ. בעת אשפוזו שבה אליו הכרתו וסה"כ היה מחוסר הכרה כחודשיים. ביום 29.8.05 הועבר סוריל למחלקת השיקום בבית החולים לוינשטיין, כשהוא מרותק לכסא גלגלים ואינו שולט על הסוגרים. במהלך אשפוזו אובחנו הפרעות ראיה, קושי בהפקת קול, חוסר שיווי משקל, הגבלות בתנועה, תזוזה של השיניים ועוד. כן אובחנו בעיות התנהגותיות קשות, הפרעות חשיבה, בעיות קוגניטיביות, בעיות נפשיות, סף תסכול נמוך והתפרצויות זעם.

רק ביום 7.8.06 שוחרר סוריל לביתו והוא ממשיך לקבל טיפולים שונים במסגרת אשפוז יום שיקומי.

במכתב מיום 8.11.06 מאת בית החולים, המופנה אל רופא המשפחה נאמר, כי סוריל סובל מבעיות מוטוריות, הפרעות קוגניטיביות, בעיות בדיבור, הפרעות התנהגות ועוד.

במכתב מיום 8.12.06, מאת בית החולים "לוינשטיין", המופנה לבאת-כוחם של המבקשים נאמר, כי קיים שיפור ביציבות ההליכה, עדיין הליכה ברווזית, בסיס ההליכה רחב וזקוק לטיפול אינטנסיבי בפיזיותרפיה. לאחרונה מצליח לתקשר באמצעות הדיבור ונזקק פחות לתקשורת באמצעות כתיבה, אם כי עדיין מדובר בדיבור איטי ומאומץ ומשפטים קצרים. בתחום הקוגניטיבי קיימים קשיים וזקוק להמשך טיפל אינטגרטיבי ואינטנסיבי ארוך טווח.

3.         בבקשה ציינו המבקשים, כי עד ליום 31.12.06 שולמו להם ארבעה תשלומים תכופים בסך כולל של 174,874 ש"ח (ברוטו). בבקשה פורטו ההוצאות לצרכי מחייה המבוקשות עבור סוריל: הפסדי שכר להורים בשל היעדרותם הממושכת מעבודתם; הוצאות מחיה מוגברות; הוצאות בגין העסקת שמרטפים לבנם הקטן של המבקשים; הוצאות עבור מנקה; הוצאות בגין נסיעות לטיפולים; הוצאות תקשורת לרבות מחשב, טלוויזיה, טלפון נייד; הוצאות עבור תרופות ועזרים רפואיים; הוצאות עבור טיפולי רכיבה וטיפולי שיקום נוספים; הוצאות בגין שירותי סיעוד; והוצאות התאמת דיור לרבות תוספת דמי השכירות ותוספת הארנונה. המבקשים מבקשים תשלום חודשי בסך 43,940 ש"ח, ובנוסף תשלום חד פעמי של 37,000 ש"ח בגין החודשים נובמבר-דצמבר 2006.

4.         בתשובתם התנגדו המשיבים לבקשה. לטעמם, חלק מההוצאות מוכחשות ומופרזות, וחלקן לא הוכח. עוד נטען, כי אין המבקשים רשאים לבקש תשלום תכוף בגין החודשים נובמבר-דצמבר 2006 כיוון שחתמו על כתב קבלה ביום 14.8.06 שכלל תשלום תכוף עד לסוף שנת 2006. בנוסף נטען, כי סוריל זכאי לקצבת נכות וניידות וכן לקצבת שירותים מיוחדים וכי די למבקשים בסכומי הגמלאות, בצירוף הסכום שהמשיבים שילמו כתשלום תכוף בעבר.

5.         ניסיון להביא את הצדדים לידי הסכמה לא צלח, ולפיכך נחקר המבקש 1 על תצהירו ובאת-כח המבקשים ביקשה שלא לסכם טענותיה בעל-פה אלא בכתב, ונעניתי לכך. בסיכומים שהגישה ב"כ המבקשים הגדילה לעשות בכך שהעמידה הבקשה לחמשת חודשי העבר (1.1.07-31.5.07) לסך של 113,689 ש"ח (ממוצע של        כ- 22,738 ש"ח לחודש), ואילו לשבעת החודשים הבאים (1.6.07-31.12.07) לסך של  316,946 ש"ח, סך הכל 430,635 ש"ח לשנה, היינו, ממוצע של 45,278 ש"ח לחודש!!! זאת בנוסף לבקשה לפסוק 30,000 ש"ח בגין החודשים נובמבר-דצמבר 2006. לעומת זאת הציע ב"כ המבקשים בסיכומיו לשלם למבקשים תשלום תכוף בסך של 50,000 ש"ח בלבד לכל שנת 2007.

המסגרת המשפטית

6.         הבקשה לפסיקת תשלום תכוף נדונה לפי סעיף 5(ב) לחוק הפיצויים ותקנה 3 לתקנות.

סעיף 5(ב) לחוק קובע כהאי לישנא -

"מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו, תוך 60 ימים מקבלת דרישתו בכתב -

(1)  הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אישפוז בבית חולים;

(2)  תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק,  עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המירבית תילקח בחשבון ההכנסה המירבית בלבד".

תקנה 3 לתקנות קובעת כי -

"3(א) צרכי מחיה, לענין סעיף 5 (ב) לחוק, הם צרכי מזון, לבוש מגורים ולימודים.ב

(ב)  בקביעת שעור התשלום החודשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, או את צרכי מחייתם של התלויים בנפגע, לפי העניין, יש להתחשב בהכנסותיו של הנפגע ממשכרת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה האמורה; כמו כן יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפי הענין, ממשכרת, שכר עבודה, משלח יד, עסק, קיצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר